אודות

אהלן, מה מצב?

שמי אריאל וינר (השם בדוי והתמונות להמחשה בלבד. חוץ מזה, הכל אמת לאמיתה). אני באמצע שנות השלושים שלי.

פתחתי את הבלוג במטרה לשתף את העולם באתגר הומוסקסואלי שלי. ואולי לתת אלטרנטיבה ראויה להולכים שולל אחרי הכרזות שווא של הקהילה ההומולסבית.

לפני כמה שנים חזרתי בתשובה. באותו שלב כבר הייתי לגמרי מחוץ לארון, ואחרי כמה זוגיויות (חלקן ארוכות יותר, חלק ארוכות פחות, אך מספיק כואבות כדי להבין את המטריה) משהו חזק ממני משך אותי פנימה, לגלות את עומקי היהדות והתורה שלנו.

עד לפני שנתיים למעשה לא התעסקתי עם הנושא של המיניות שלי בכלל. פרץ של אנרגיה ששטף אותי דאז, ביקש ליצור זוגיות. את הזוגיות תכננתי ליצור עם גבר, למרות האיסורים והבנות שלי באותו שלב, שזה "לא לגמרי" יכול להסתדר עם דרך התורה והמצוות. קודם כל ביני לבין עצמי. וכמובן, עם הבן זוג. מי יכול להכיל אורח חיים מסורתי דתי לאורך זמן?

על העקרונות שלי לא התכוונתי ואני לא מתכוון לוותר או להתפשר.

אחרי שנה של ניסיונות, שום דבר מיוחד לא יצא ולא נשא פרי. לכן החלטתי לעצור את החיפוש שלי ב-"ארץ האשליות", ובאופן ברור ומוחלט יותר פניתי לדרך האלטרנטיבית, בה אני מעוניין לשנות את האוריינטציה המינית שלי. 

המטרה ליצור חיים בריאים עם אישה, ילדים. בקיצור לבנות בית נאמן בישראל.

מי שלא מבין את המשמעויות, מוזמן לצאת מהבלוג שלי עכשיו. אני לא סובלני לפוסיות (pussies) לא החלטיות ועשוי להישמע עבורן "קיצוני".

אז בבקשה מכן...

ברור לי שמדובר על אתגר מטורף ולא פשוט בכלל. התעסקות וחפירות עם רמות המודע והלא מודע שלי. אבל אני מאמין, שמאמץ זה, בתור מי שמכיר לעומקה ולרוחבה את האלטרנטיבה שמציעה הקהילה ההומולסבית (עם כל מה שמשתמע מזה) הרבה יותר משתלמת לי. תסלחו לי על חישובים, מתוודה, נטולי כל היבט רוחני או אמוני, אנוכיים ופרקטים למדי. יצר האדם רע מנעוריו, מה לעשות?!

ניסיתי. הבנתי. לא מתאים.

השיתוף מיועד קודם כל בשבילי. אבל גם בשביל אחרים. אלה שמחפשים את דרכם האמיתית במסלול המאתגר הזה. במידה ואוכל לתרום לכם את חלקי ושיתופים שלי מהמסע יקצרו למישהו את הדרך, you most welcome, כמו שאומרים.

אני בן אדם מאד כנה ואמיתי. מודע מאד לאשליות שהקהילה הומולסבית מייצרת ומוכרת ביעילות לציבור הרחב בכמה עשורים אחרונים. יוצא נגד זה. הפוסטים שלי מלאים בדעות "קיצוניות". לדעתי מדובר על רשעות גמורה. אני לא מפחד להגיד את זה וגם לא מתכוון להיות חלק מזה. מסתבר, להגיד מילת גנאי על המיעוט המדוכא אינו "פוליטקלי קורקט" היום. ואנשים משלמים על זה במשרות מאד מכובדות. 

לאן הגענו, לעזאזל?!...

יאללה, כפרות עליכם, בואו נצא לדרך...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה