הומוסקסואליות כמתנה

אחת המחשבות שאני רוצה לשתף אותך היום הינה הבנה שהומוסקסואליות הינה מתנה.

לאחר הכל, אולי המילה הטובה ביותר שיכולה להגדיר את התופעה המשונה הזאת שבה אתה מוצא את עצמך הומו מצד אחד, מצד שני בן אדם דתי, הינה אתגר.

אתגר שמציב ומעלה בפניך המון שאלות. לדוגמה, למה הבורא ברא אותי ככה?! האם בחרתי בזה?! והאם אני יכול לשנות את זה?!

בתסריטים אחדים, חוויה עצומה של כעס ותסכול שמתלווה לכך הם בלתי נסבלים. לכל הרוחות, למה זה קורה לי?!

בתסריטים קשים יותר, חוויה של דיכאון, תחושה שאין עם מי לדבר וייאוש.

אני לא מאמין שאפשר לעשות משהו ממקום של כעס, תסכול או ייאוש. דבר ראשון, וזה מה שמאד עזר לי בזמנו, היה מעשה של יציאה מהארון.  

לצאת מהארון זה לא בהכרח לספר לכל העולם עם מי אתה מעדיף לשכב במיטה. לצאת מהארון, מבחינתי, זה להגיע לשלמות פנימית לגבי המקום הזה שלך בעולם. נכון, אני מדבר על קבלה עצמית. רק ממקום של שקט ורוגע פנימי כאלו, אפשר להתקדם ולעשות צעד הבא שיהיו בו גם עוצמה ומשמעות. אף אחד חוץ ממך לא בהכרח חייב לדעת עם מי אתה מעדיף לשכב. אתה כן.

שאלות לא פשוטות, וכרגע, אולי אין לנו תשובות לכך, אבל... וכאן אני רוצה לתת לנו רגע הפוגה במטרה ליצור מרחב לתובנה הבאה.

אם הבורא ברא אותי ככה, כנראה הוא לא התבלבל.

אני לא יודע למה. אין לי מושג איך והאם אני יכול להתמודד עם זה. אבל... הבורא ודאי לא התבלבל ויש כאן סיבה ומשמעות  נסתרת שהוא יצר אותי ככה.

בחוגים הדתיים האורתודוקסיים, הנימוק הנפוץ שאפשר לשמוע שׂם את הומוסקסואליות כפיתוי שעליך להתגבר עליו.

אבל זאת לא בדיוק תשובה שבאמת אפשר לעשות איתה משהו.

אז למה בכל זאת הבורא ברא אותי ככה?

תשובה שלי: מתנה.

בכל מציאות של קונפליקט או סיבוך, פנימי או חיצוני, יש משהו שאנחנו לומדים ודרך התגברות יכולים חשוף את האור הטמון בתוכו. למעשה, רק דרך החושך יכול להתגלות האור. ואם לרגע נניח את הדוגמות הקשורות לתוויות וסטריאוטיפים המתלוות לחוויה של הומו דתי, אורח חיים הומוסקסואלי, כל ה-"בעד" וה-"נגד" שיש לגבי זה, במהות של הדברים, בקשר שלי ביני לבין עצמי, וביני לבין הבורא מתקיים שיח. ובשיח הזה יש מי ששואל ומי שעונה. אנחנו אלה שצריכים לשאול. וקב"ה הוא זה שעונה. עונה תמיד.
אמנם, האם אשמע את התשובה תלוי ברמת המודעות שלי.

לכן כדי להתחיל לגלות את המתנה, החלטתי לקחת רגע נשימה, ולהתבונן על חיי קצת מהצד בלי לדרוש את כל התשובות מיד. בינתיים רק לשאת את השאלה. מה באמת קורה פה? ואיזו מתנה הקב"ה מעניק לי בשיעור של החוויה המאתגרת הזאת בלהיות הומו דתי.