ארגון כמוך ארגנו השבוע ערב בנושא שינויים בהלכה וכללי הפסיקה עם רב חיים נבון.
תסלחו לי, WTF?!
אני לא הייתי בערב הזה, אבל יכול לדמיין לפי הילך רוח של הצהרותיו (שגם פורסמו באתר כמוך) שלא היה לו הרבה מה לומר בנושא. הרי את ההלכה אי אפשר ואני מקווה הוא לא מתכוון לשנות, ואיסור משכב זכור כמו שהוא מופיע בתורה, אי אפשר למחוק.
אז מה בכל זאת היה לו שם לומר? סימן שאלה.
יחד עם זאת, אני תוהה על הפרספקטיבה שהומואים תופסים את המצב הנוכחי שבו הם נמצאים. האם ערב כזה נועד לשים בסימן שאלה את פסיקי התורה ולהצהיר על מצב המתנה ל... מצב החשק?
האם המגמה שלך, בתור הומו דתי, היא שינוי פסיקות הלכה כדי להתאים את התורה לאורח החיים שלנו, וכך לחיות עם הדברים בנוחות ושלום, ותו לו?
כנראה שכן.
אבל אני רוצה לקרוע תיגר על התפיסה הזאת, כי יש לי חוסר הסכמה מוחלט עם הדברים.
התורה הינה נצחית ומי שצריך להשתנות זה אנחנו, לא היא. כמורה דרך ותווי לחיים מאושרים, תהליך התיקון חל עלינו, ולא עליה.
אמנם יהיה קשה לקבל את הדברים, כל עוד הילך רוח חברתי הנוכחי מציב מלכודות תודעתיות על ימין ועל שמאל, שלאחת מהן אני רוצה להתייחס גם בפוסט הזה.
מלכודת #1 אומרת: אני = הומו.
אני הומו. אין מה לעשות עם זה. ככה הקב"ה ברא אותי. אלו החיים. לכן על הציבור לקבל אותי כמו שאני. וכנראה... להשתנות.
איזו שטות!!!
הזדהות עצמית עם המושג הוא כל כך ברור וטמוע בתוך הומואים, שכמעט ואין עליו שום עוררין. הרי כל אורח החיים שלהם, בתור הומואים, מושתת עליו. יש תרבות שלמה שמגדירה ומקבעת אותם בתפיסה עצמית שמזהה את העצמי שלהם עם הנטייה המינית שלהם. במילים אחרות שמה אותה בכלא של התודעה.
אבל האם זה הכרחי.
מצד אחד - כן. לדעתי, זה חשוב שיהיה מקום כזה בתודעה, אמנם רק בתור שלב מעבר, שבו יוכלו לשהות אם ירצו. המקום זה חייב להיות בטוח ולא מגונה. גנאי, איום ורדיפה (שבמקור נוסעים מפחד) לא מייצרים שינוי, הם רק מקבעים דפוסים.
מצד שני - זהו רק מקום מעבר, ולא מצב שנשאר פה לעולמי עד. הדברים צריכים להיות דינמיים וגמישים הרבה יותר, במיוחד כשזה משרת את המטרות של האנשים, בתור יהודים, שומרים תורה ומצוות.
לכן, למרות שעל פניו זה נוח וברור מאד, תחשוב על החוויה שזה מתיר בתוך הנפש והאמונות הסמויות שהיא נוטעת עמוק פנימה בתוך האדם.
אמת #1: יש לי דפוסים הומוסקסואליים. ותו לא.
זה יהיה שקר להגיד שאין דפוסים הומוסקסואליים. הם כן. כי עובדה מציאותית קובעת שהמשיכה שלנו היא לבנים. אבל... ברגע שהעצמי של האדם מתחיל להזדהות עם הגדרה שהוא הומו, במקום רק שיש לו דפוס כזה או אחר - זה משנה את התמונה בתכלית. הנקודה היא שאת הדפוסים הרבה יותר קל לשנות. את מי שאני - פחות.
העניין הוא שברמה הנפשית עמדות מוצהרות אלו הינן בעלות השפעה מאד חזקה על המוח התת מודע של האדם. כך שאפילו אם נרצה מתישהו לפתוח פתח לשינוי קטן עם עצמנו בכיוון הנטיות המיניות, זה יהיה כמעט ובלתי אפשרי. לכן אני קורא לזה מלכודת.
עולם הגשמי, בתפיסה שלי, הינו עולם אימון. זוהי זירת המשחק שבו האדם אמור ויכול ליצור שינויים בתפיסות, התנהגות, מחשבות ורגשות שלנו. לכן, אם המגמה החברתית הינה להטיל כל מיני סימני קריאה על מי שאני (אפילו אם לעתים זה יכול מאד לשרת אותי), במקרים מסוימים שווה לשים במקום סימני קריאה אלו, סימני שאלה שמהם אפשר לצמוח למקום חדש, טוב יותר ומאושר יותר עם עצמנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה