אושר או אומללות - הכל עניין של בחירה

- אושר?! אומללות!!! על מה אתה מדבר?!

זה היה סוף של השיחה שהתנהלה ביני לבין הומו דתי בגיל יחסית מתקדם שהוא נמנע לחשוף בפניי.

- בן כמה אני נראה לך? - שאל.

- בין 40 ל-50 בערך, - עניתי.

- תוסיף, תוסיף... - הוא הנהן.

- מעל 50?

- כן. מעל.

אני מעמיד את ההומוסקסואליות שלי כאתגר רוחני והמטרה, מבחינתי, של התהליך הזה הינה אושר. כך טענתי לפניו. הקב"ה לא טעה שעשה אותי הומו. מצד אחד. מצד שני, יש פה סתירה שאי אפשר להתעלם ממנה. אם אני בן אדם דתי מצד אחד, אבל מצד שני, יש לי נטייה מינית כל כך חזקה שלא מאפשר לי לקיים את תכלית הבריאה אליה נבראתי - יש פה משהו משונה. ואני שואל שאלה נוקבת - מה באמת קורה פה?

רבים בוחרים תסכול כחוויה שאיתה הם ניגשים לסוגיה של הומוסקסואליות בציבור הדתי. הדחף הראשון הוא להכחיש. לא לדבר על זה. לעגל פינות. לשתוק. אם כי רק הנטייה מספיק חזקה ובוערת, רק אז מתחילים לגושש בתוך האפילה ולהצהיר עליה. לצאת מהארון.

שלב הבא?

היום השיח הציבורי נמצא סביב הסובלנות. מפחיד לעלות משהו כנתפס כמו (רק נתפס?) כמו חטא ולתת לו לגיטימציה. מה יהיה שלב הבא אחרי הסובלנות וקבלה עצמית? 

נורמה?

שאלות לא פשוטות. אבל החדשות הטובות הן שיש תשובות.

אני מעדיף להעמיד את ההומוסקסואליות כאתגר רוחני בדרך הצמיחה שלי שתכליתו היא אושר. לא אתגר דתי. אלא רוחני. מבחינתי זה שונה. אם חוויה דתית עבורך תהיה לבלות עוד שבת נפלא בחיק המשפחה עם אוכל טעים, הרי בשבילי, שבת היא כלי נשק עוצמתי לנשמה שלי. מנקודת ראיה הזאת, ברור לי שכל אתגר שאני מעמיד על עצמי, קשה ובלתי נתפס שיהיה - תכליתו נצחון. 

יש אמרה חסידית ותיקה שאומרת 

יש עניין שהכל יהתפך לטובה.

אמנם קודם השחר החושך הוא החזק ביותר. 

לכן במקום לתת להומוסקסואליות לגיטימציה, אני מעדיף מילה אתגר. התמודדות. ו... נצחון.

רעשים של תקשורת ומי באמת מחזיק במושכות של חייך

האם הנטיה המינית היא מולדת? או ניתנת לבחירה של האדם?

מה אתה אומר?

ומה אומרת תקשורת?

יש המון רעש. הרבה בלגן. בעיקר פנימה שזה נוגע לקישקס שלך. נכון?

אז זהו. זה אכן עניין של בחירה. אולי בחירה לא מודעת. אולי משהו שאפילו באת ממנו ממקום של 120% נטייה לכיוון הגברים, מתישהו זה התחיל. אולי אפילו בגילגול קודם. ו... בגלל בחירה.

אגב גם היום, זה מסתכם בבחירה. לא משנה מה היה אתמול, גם היום מי שיוצר את המחר שלנו אלו הם אני ואתה והבחירה שלנו.

ואם כבר התכלית של כל הבחירות היא להיות מאושר, אז למה לא להתחיל מזה כבר עכשיו :-) להיות מאושר עם מה שיש, מתוך אמונה שאם קב"ה חנן אותך במשא שכזה הוא גם נתן לך את הכוחות כדי להתמודד אותו.

הפרדוקס של להיות הומו הוא אחד האתגרים הקשים של הדור. מי בכלל יכול לחשוב על התמודדות עם נטייה מינית. תגיד, כעס. עצלנות. לשון הרע.

אבל נטייה מינית?! אפשר להתמודד עם זה? אפשר לעשות עם זה משהו?

התשובה: כן.

אמנם בשביל זה תצטרך ארגז כלים, כדי לדעת להתחזק ובסופו של הדבר לנצח במלחמה הפרטית הזאת של ההתמודדות.

בקב"ה נתן לדור שלנו. אם הגישה הדתית הדוגמתית תראה את הנטיה המינית ההומסקסואליות כסיבה טובה להדחיק, לדחות ולהכחיש את הוואי אנושי, הרי מבחינה רוחנית חשוב להתבנון על הפרדוקס הזה כנקודת פתיחה לעולם הרוחני הגבוה.

משמעות הדבר היא החוויה של חמש החושית המוגבלת שלנו מסתירה מאתנו את האמת האולטימטיבית שבה מתגלה הקב"ה בעולם האמת. בעולם הפיזי זה בא לידי ביטוי בהתנגשויות שפורצות גבולות ההיגיון והפחד.

מה קב"ה באמת רוצה ממני?

מה יקרה אם...?

מה השיעור שלי כאן?

ומה אני הולך לעשות עם זה?

זה חלק קטן מהשאלות שניתן לשאול את עצמנו במקום של החוויה הסותרת הזאת שמצד אחד מבקשת ממך להיות נאמן לעצמך מצד שני לשמור על ברית הנאמנות עם אביך שבשמיים.

לדעתי, כל אחד והתשובות שלו הוא. אין תשובה אחידה "נכונה" לכולם. הומסקסואליות היא אתגר והיא אחת מתוך רבות החוויות המשונות שהעולם מציב בפנינו בדרך להתגשמות המטרה הנעלה שלנו כאן, להיות דומים לו בכל תכונותינו והוויתנו.

קדושים תהיו כי קדוש אני... (ויקרא יט, ב)